מקדונלדס משקיעה אנרגיה בבני נוער

ברכות למקדונלדס על השקת תכנית נאמנות My Rewards לראשונה בארה״ב (התכנית קיימת במדינות אחרות). התכנית מציעה לצרכן צבירת נקודות והמרתן בהטבות ברשת (כל דולר שווה 100 נקודות שאותן ניתן להמיר למוצרים). כמו כן, כל התהליך נעשה באפליקציה, אז התכנית מכירה היטב את הצרכנים, יודעת את היסטוריית הקניות שלהם ויודעת לתת הצעות פרסונליות, ושיא הפינוקים, תור נפרד במק דרייב למי שיש לו תוכנית נאמנות.

כמה תובנות:

1. רצפת מכירה -בסוף התחרות האמיתית היא על כמות האנשים שנכנסים לחנות. זה לא שלמקדונלדס יש בעיה של טראפיק לחנויות, אבל תכנית נאמנות גורמת לצרכנים לעבוד במותג ובשאיפה להגיע בתדירות גבוהה יותר לקבל הטבה. (ראה ערך תכנית הנאמנות המוצלחת של סטארבאקס שעובדת על אותו מנגנון)

2. פרסונליזציה - כלי הנשק לחיבור אמוציונלי למותג. איזה כיף זה להיכנס לסניף, כשהמוכר כבר יודע את שמכם ואת היסטוריית הקניות שלכם ויודע להציע לכם מבצע שמותאם בדיוק למה שאתם אוהבים.

3. שופוני - השימוש בכלים חיצוניים, כמו מסלול VIP במק דרייב ללקוחות התכנית, מייצרת נחשקות מאוד גבוהה מול קהל הצרכנים שלא רשום לתכנית. אין אנשים שלא יתבאסו שהם עומדים בתור ולצידם מסלול פנוי שמיועד למי שרשומים בתכנית. הדבר הבא שהם שהם יעשו בסבירות גבוהה, ירשמו לתכנית. הדשא של השכן תמיד ירוק יותר.

4. אפליקציה - עם כל הבלגן שהולך בנושא של שמירה על פרטיות (ראה ערך הפרסום בגוגל, ראה ערך האפשרות החדשה של אפל לא לאפשר לאפליקציות אחרות לעקוב אחריכם), האפליקציה הופכת למגרש מאוד מאוד חשוב עבור משווקים. לא סתם מי שיש להם את האפליקציה נכנסים באופן אוטומטי לתכנית הנאמנות ומי שלא, יצטרכו להוריד אותה.

ולא אמרתי אף מילה על התרבות הנוראית של עידוד צריכת ג׳אנק פוד.